רפי רוזן

10.4.1927-11.2.2003

כתבה: אסתי סחייק הר-לב; ערכה: דליה צחור

ליום ההולדת ה-78 לזכרו – 10.4.05 (כנס שנערך ב"אוהלו" על שפת הכנרת)

מורה דרך שאינו גורו

חוקר שאינו מדען

מטפל שאינו רופא

אומרים – רפי רוזן, מתכוונים – צניעות, פשטות, תמימות, סקרנות, ועוד מיני סופרלטיבים שאינם מחוברים לחומר. כל מי שזכה להכיר מקרוב את רפי רוזן, יֵדע לספר על פתיחות וקבלת השונה, על כדור-הארץ ומעבר לו.

רפי רוזן המציא ופיתח את טכניקת ביורגונומי. בתחילה הוא כינה את חישת האנרגיה באמצעות עפעוף עיניים – "ביו-אנרגיה". לימים, מסיבות שלא כאן המקום להיכנס אליהן, שינה את שמה של הטכניקה ל"ביורגונומי". מכאן שמדובר בשני שמות לאותה המהות.

בתחילת שנות השמונים כתב רפי על הטכניקה שפיתח: "ביורגונומי הינו מדע ותרפיה, מבוסס על חישת אנרגיה, חישת קווי כוח של שדות אנרגטיים, של אורגניזמים חיים, של אנשים, של רוחות, של האטמוספרה ושל כדור-הארץ. ביורגונומי עוסקת במצבים של בריאות ושל חולי. האבחון נעשה ב"רוח" המטופל ובכל הישויות שהמטופל קשור איתן בתלוּת אנרגטית. הטיפול בביורגונומי הוא טיפול אנרגטי ונעשה במקור החולי".                                                                                                                                                                                                             

                                                                                                                                                                             נוגה גזית ורפי רוזן 2001

הטכניקה מאפשרת למשתמש בה לאתר, לזהות ולאבחן את השדות האנרגטיים המפעילים את מערכות החיים. שדות אלה, הנמצאים בתוך ומסביב לגוף, באטמוספרה ובקוסמוס, בנויים משכבות אנרגיה מרוכזת, המיוצגות על ידי קווי כוח אנרגטיים. את קווי הכוח האנרגטיים ניתן לחוש בטכניקת עפעוף העיניים. מספר קווי הכוח של השדה האנרגטי של כל גוף, איבר או תא רקמה, קובע את איכות החיים ואת אורך החיים של האורגניזם. השדה האנרגטי של האורגניזם החי מתקיים וניזון משדות אנרגטיים המצויים באטמוספרה של כדור הארץ.

רפי רוזן נולד בירושלים בשנת 1927. בשנת 1949, בהיותו בן שבע-עשרה, הצטרף להכשרה שהקימה את קיבוץ הסוללים. בשנות החמישים החל רפי להתעניין בספריו ובמחקריו של וויליאם רייך. יחד עם מדענים נוספים "בעלי ראש פתוח", כפי שנהג רפי לומר, הוא בנה מכשירים כגון "קְלַאוּד בּאסטר", שבהם עשה ניסויים בנושא מזג האוויר. כמו וויליאם רייך, בזמנו, הצליח גם רפי להוריד גשם. הוא בנה גם סוגים שונים של אקומולטורים – מצברי אנרגיה שכבתיים. בתקופה זאת למד רפי בתל-אביב אצל הופה, שהיה אחד מתלמידיו של רייך. סקרנותו הרבה של רפי לחיים, ויכולתו לקבל כל ידע ללא שיפוט וביקורת, גרמו לו לעסוק באופן שוטף במחקר אנרגטי.

"שפת העפעוף" שרפי המציא ופיתח, המשיכה להתפתח ללא הרף. כל אדם שרצה ורוצה ללמוד אותה, יכול לרכוש את המיומנות ולהשתמש בה בתחומים שונים של החיים. לא כל "מדברי השפה" מעוניינים להיות מרפאים. אנשים רבים שלמדו עם רפי או עם מי מתלמידיו, משתמשים ביכולת שרכשו לעצמם בתחומיי חיים כגון אינסטלציה,חשמל, בישול, חינוך ועוד, כיד הדמיון הטובה עליהם.

צניעותו של רפי והפשטות שבה ראה את החיים, אפשרו לו ללמוד מכל תלמיד. כל בעל ידע שנקרה בדרכו היה עבורו צינור להתפתחות אישית. אך בעיקר למד רפי מהילדים. הוא ראה בהם מובילי ידע אינטואיטיבי, ברמה שנדמה כי אבדה למבוגרים. כל אמירה של ילד על עצמו זכתה אצל רפי ליחס של כבוד.

אחד הדברים הבולטים ביותר שרפי מצא, הוא הקשר הישיר בין פתיחה וסגירה אנרגטית לבין הרגש והחשיבה של האדם. נושא החופש והשליטה כגורם הפותח וסוגר את השדות האנרגטיים של האדם, היוו בסיס להבנת תהליכים רבים בבריאות וחולי – הן של האדם כפרט והן של ישויות חברתיות, כגון מדינה או מספר מדינות באותה יבשת.

יכולתו הפשוטה של רפי לומר "אינני יודע" או "כך ידעתי עד אתמול, ולכן זאת הייתה אמת שהשתנתה היום", הפכה אותו לדמות בעלת עוצמה בעינֵי כל מי שפגש בו. מעולם לא פחד להביע את ממצאיו האנרגטיים, גם כאשר נראו לקהל שומעיו כטירוף מוחלט.

מבחינתי, כתלמידה שלוּותה על ידי רפי במשך שנים רבות, נראה שרפי רוזן לא זכה עדיין להכרה ביכולותיו המופלאות בתחום הראייה האנרגטית. נושאים שבהם עסק, דברים שאותם כתב בספריו בתחום הרפואה והחינוך, ובעיקר 'החופש להיות' – כל אלה עוד יחזרו אלינו בדרכים שונות.

בסוף שנות התשעים חזר רפי להתגורר בקיבוץ הסוללים בחיק ילדיו ונכדיו; שם המשיך ללמד, לכתוב, ולפתח את הידע האנרגטי, עד פטירתו ב-11 בפברואר 2003. באמצעות אלפי אנשים – בארץ ובחו"ל – שלמדו את טכניקת עפעוף העיניים ומיישמים אותה בחייהם, ממשיכה תורתו ודרכו של רפי לחיות ולהתפתח.

רפי כתב חמישה ספרים בתחום התפתחות טכניקת הביורגונומי, וכן מספר ספרי פרוזה ושירה, שיש בהם כדי לתת לנו מושג-מה על דעותיו בנושא נפש האדם.

מתוך שיריו בחרתי להביא שיר אשר בעיניי מייצג את רפי:

תמר ואני יומנו ארך

תמר ואני לילנו דעך

תמר ואני נפרדים

 ידידים ושותקים וזרים.

תמר ואני למדנו לחיות

למדנו את מה שנהוג ונאות

למדנו לחשוב ולקרוא ולכתוב

ולא למדנו לאהוב

תמר ואני ליבנו עקר

למדנו ללחום ולכבוש את ההר

למדנו לצמוא לרעוב ולסבול

למדנו לשתוק מול שואה ושאול

למדנו ללעוס את מורשת הרוב

למדנו לחלום את פרסומת הרחוב

ולא למדנו לאהוב.

תמר ואני חיינו ריקים

למדנו את כל הדברים התפלים

למדנו לחיות את השקר הזול

למדנו לקנות ולמכור את הכל

למדנו ללעוג לאבינו הקוף

ולא למדנו לאהוב

תמר ואני חיינו תפלים

ידענו את כל הדברים שלומדים

ונפרדנו שותקים ויודעים וזרים.

  ספרי רפי רוזן - ביואנרגיה שימושית, לימים קרא לה ביורגונומי:

רוזן, רפי. 1994, הקוסמוס החוצנים ואנחנו,  (ספר חמישי), הוצאת תמוז.

רוזן, רפי. 1992, אהבה עזה ממות, (ספר רביעי), הוצאת תמוז.

רוזן, רפי. 1990, וודו, (ספר שלישי), הוצאת תמוז.

רוזן, רפי. 1989, סינדרום העכביש, (ספר שני) הוצאת תמוז.

רוזן, רפי. 1989, החוש השביעי והמציאות שמעבר, (ספר ראשון) הוצאת תמוז.