לאהוב את מה שיש - סיפור של אהבה
את תחילת דרכי בשיטת ה"עבודה" אני חבה לארנינה קשתן, כשסדנה אחת בת 5 שעות הצליחה לעשות שינוי גדול בחיי: הנושא עליו עבדתי היה התלונה שלי כלפי בתי הבכורה נעה (נכה, משותקת מוחין, עם מידה מסויימת של פיגור), אשר חוזרת כל הזמן על אותם המשפטים. לאחר תהליך החקירה וההיפוך (לב לבה של שיטת "העבודה"), הבנתי שבעצם המחשבות שלי הן שחוזרות כל הזמן על אותם המשפטים.
כשאני פוגשת את נעה, בראשי כבר מתרוצצות השאלות והמשפטים שהיא תשאל אותי. איך שהיא פותחת את הפה אני כבר עייפה... המחשבות כבר אמרו לי את מה שהיא הולכת להגיד.
אך למרות שחשתי שחרור מהמשפט המעיק, לא היה ברור לי איך זה יכול בכלל להשפיע על חיי היום יום שלי.
חזרתי הביתה מהסדנה, יום שישי אחה"צ, ישר להכנת ארוחת ליל שבת. תוך כדי התכנסות המשפחתית, סבא משה דיבר ברומנית בטלפון עם בתו ניצה (דודתה של נעה). שמענו אותו שואל את ניצה "מה שלומך?" (צ'י פאצ), אך במקום לקבל תשובה מניצה, נשמע קולה של נעה שענתה "פאצה ביינה" (שלומי טוב).
פניתי לנעה בתדהמה ואמרתי לה: "רגע, רגע, מה זה צריך להיות? אני עברתי היום סדנה, וחקרתי את המחשבה שאת מדברת כל הזמן על אותם דברים ופתאום את שולפת לנו משפט שאף אחד מאיתנו לא ידע לענות?" ונעה בתשובה חייכה אלי. מאוחר יותר, תוך כדי ההתארגנות לישיבה לשולחן השבת, אני שומעת את נעה שואלת פתאום שאלה שלא קיימת כלל במאגר המשפטים שהיא חוזרת עליהם: "אבא, מה שלומך?". והמחשבה היחידה שעלתה במוחי באותו הרגע היתה - רגע נעה, הגזמת...
כבר באותו הערב, ידעתי שיש כאן דרישת שלום מאלוהים, שיש משהו בשיטה, אך עוד לא ידעתי להגדיר מה בדיוק.
חדורת מוטיבציה ניסיתי לתרגל את ה"עבודה" על עומר בעלי, נחלתי כשלון חרוץ. כל שיפוט שלו נשמע כל כך הגיוני, הייתי מעורבת לגמרי בסיפור שלו, עדיין לא הבנתי את ה"עבודה".
חזרתי וקראתי שוב את הספר שאיריס אבטבי נתנה לי במתנה בסיום קורס ביואורגונומי בנתניה (איריס שוב תודה!!!). קראתי, תירגלתי, קראתי שוב, ותרגלתי על מטופלים שלי עד שהתחלתי להרגיש איך באמצעות העבודה מחשבות מעיקות משתחררות.
דרישות שלום מאלוהים - יצרו מצבים מדאיגים עם נעה, מצבים שהרגשתי שעולמי חרב עלי (או במילים אחרות חששתי מאד מאד לחייה). תרגלתי את העבודה וחוויתי את השחרור מדאגה, את השחרור מהסבל היום יומי שליווה אותי. כשראיתי עד כמה השיטה עוזרת לי התחלתי ללמד אותה בקורסי בוגרים של ביואורגונומי. משפטים כמו "כל האנרגיה בבית השתנתה", "חיינו השתנו בעקבות העבודה", "מערכת היחסים עם בעלי, עם ילדי השתנתה", הם רק חלק קטן מתגובות האנשים שלימדתי אותם.
כיום יצאתי לדרך בגדול: נסעתי להשתלם בחו"ל בבית הספר לעבודה שהעבירה ביירון קייטי. ואני מתחילה להעביר סדנאות בנות 12 מפגשים ללימוד השיטה.
היות וחוויתי את תהליך חקר המחשבות בתחומים שונים של חיינו, רואה אני את הצורך לטפל בכל מפגש בתחום אחר.
ולעניין דרישות השלום מאלוהים... בסוף קורס ביואורגונומי בהנחייתו של רפי רוזן, הוא אמר לי שהיעוד שלי הוא לטפל בביואורגונומי וללמד ביואורגונומי, והיעוד המשני שלי הוא לטפל באהבה וללמד טיפול באהבה. עד שפגשתי את "לאהוב את מה שיש", נהגתי לומר לתלמידי שעוד לא ירדתי לסוף דעתו של רפי, אך אני מטפלת באהבה, ומלמדת באהבה רבה!
כיום אני יודעת שהיעוד, "לאהוב את מה שיש" מצא אותי. ואני יוצאת לדרך בתשוקה, ברצון עז לתת לכמה שיותר אנשים את המפתח לשחרור אמיתי מבית הכלא של מחשבותיהם!
תודה לך איריס על הספר ועל הסדנה של ארנינה שהזמנת אותי להצטרף אליה,
תודה לך ארנינה על שחשפת בפני את קייטי.
ולביירון קייטי תודה מקרב הלב על השיטה שמצאה אותך, ועל המחויבות שלך להפיץ אותה בעולם כדי לשחרר אנשים מסבל!!!!
קישורים:
האתר של ביירון קייטי: www.thework.com
ניתן ללמוד בהרחבה על השיטה ועל הקורסים והמפגשים שקייטי עורכת בעולם.
האתר של ליאב יאני: http://havoda.blogspot.com/
מאד מאד ממליצה על האתר הזה, יש שם שפע של סרטים קצרים מ-Youtub עם הסבר מה עומדים לראות בסרט. יש גם טפסים של שפוט את חבריך שניתן להוריד.
הייתי עם ליאב בבי"ס לעבודה של קייטי ביירון בקיץ 2007, איש יקר!
