פתיחה חגיגית של "גשר לנוגה"
הנאום של נוגה גזית:
תודה על כל מה שבראת
תודה על מה שלי נתת
על אור עיניים
חלום או שניים
שבזכותם אני קיים.
אני נרגשת לעמוד פה היום מולכם, מול הבית היפה הזה, מול המרכז וכל כולי אומרת תודה.
יש כל כך הרבה אנשים שברצוני להודות להם בערב זה ויש כל כך הרבה אירועים, מקרים בחיי שברצוני להודות עליהם.
כי עכשיו בשנות החמישים לחיי, חדורה אני באמונה שמעבר לחומר יש רוח, וכי המקריות בחיינו אינה אלא, תולדה של תזמון, תכנון ובחירה.
היום, אני מאמינה שאנו אלה שיוצרים את התזמונים בחיים שלנו והבחירות שלנו הן בהתייחסות שלנו למה שקורה לנו.
הבחירה שלנו היא בדרך ההתמודדות עם מה שקרה. המילה מקרה אם קוראים אותה בהיפוך הינה – השם רקם וכשאני אומרת השם, אני מתכוונת למשהו שלנו, לחלק שבנו המקושר, רקום במארג גדול יותר של הוויה, גדול יותר ממה שניתן לראות בעיניים ולהבין בשכל.
ברשותכם, ברצוני לסקור תחנות מרכזיות במסלול חיי וחלק מהתובנות אליהן הגעתי.
כל אחד ואחת מכם שהגיעו לכאן ואחרים שלא יכלו להגיע. אתם כאן ברצף ההתפתחות שלי, ברצף הצמיחה שלי [אפילו הגננת שלי מבית העמק כאן!].
כמורים שמהם למדתי והרחבתי את הידע וההבנה שלי, כתלמידים שמהם למדתי להיות מורה, כמטופלים שמהם למדתי לטפל, וכחברים ובני משפחה שאפשרו לי להיות אני.
באתי לעולם עם תחושה של רצון לתרום ורצון לשנות.
חשבתי שמסלול חיי קשור לשמירה על היופי הזה שאין בו דופי, על הסביבה, על הכוכב עליו אנו חיים.
מבלי שהייתי ערה לשינויים שחלו בי, תוך כדי הניסיונות לשפר את איכות חייה של נעה, בתי הבכורה, מצאתי את עצמי במסלול שמחוזות השכל וההגיון הארציים לא יבינו אותו, אך לגבי הוא כל כך הגיוני וכל כך תומך.
מרגישה אני כי הגעתי אל הבית,
אל המחוז שבו יש
הגיון מעבר להסברים,
אהבה מעבר למילים,
יצירה מעבר לחומר.
רבים מכם כבר יודעים שאל הביואורגונומי, הגעתי אחרי שהבנתי ששיפור במצבה של נעה חל בעקבות טיפול מרחוק שעשה לה רפי רוזן יוצר שיטת הטיפול ביואורגונומי. רציתי להיות קרובה לרפי, להבין מה הוא עשה ואולי לעזור לנעה בעצמי.
הביואורגונומי היא שיטת איבחון וטיפול אנרגטית העובדת על המימד האנרגטי, כלומר על הגוף האנרגטי של האדם.
רפי אמר לי שהיעוד שלי בחיים ללמד ביואורגונומי וללמד טיפול באהבה. באותו זמן 1996, שני הדברים האלה נשמעו לי הזויים, הייתי כל כולי בפיתוח המגמה למדעי הסביבה בבית ספר תיכון בית ירח, הייתי שקועה במחשבות וביצירת פעילויות שונות מעבר להוראה בבית-הספר בכדי שתלמידי יפנימו את נושא הסביבה ויפעלו למענה באשר הם, ובנוסף הכשרתי את עצמי מקצועית בתחום ולמדתי לתואר שני באוניברסיטת חיפה.
בשנת 2002 מצאתי את עצמי משלבת את הוראת הביואורגונומי תוך כדי היותי מורה בתיכון.
ואני מודה מאד למחזור הראשון שלי לביואורגונומי שחלקם נמצא כאן. אתם אלה שלחצם עלי ללמד ביואורגונומי ובזכותכם אני כאן!
התחלתי ללמד, התחלתי להכשיר מטפלים נפלאים, התחלתי להכשיר מורים שילמדו את השיטה וכך קם המרכז לביואורגונומי שבו המטרה שאני שמה לנגד עיני היא לתמוך בכל מי שמטפל ובכל מי שרוצה להפיץ את השיטה המדהימה הזאת.
עם השנים נחשפתי לשיטות נוספות, אחת מהן היא השיטה של ביירון קייטי "העבודה" The Work שהובילה אותי לתובנה גדולה המשפיעה על מהלך חיי והיא ההבנה שמקור הסבל על פני היקום הוא לא במה שיש, הוא לא במציאות שבה אנו חיים אלא במחשבות שלנו על איך החיים צריכים להיות.
אנו מנסים כל חיינו לשנות את המציאות שסביבנו כך שתתאים למה שאנו חושבים שצריך להיות, אנו מנסים לשנות, לחנך את האנשים איתם אנו באים במגע, את הגשם, את הרוח, את פקק התנועה, ומה לא?
המדהים הוא שכמעט ואין לנו יכולת לשנות את המציאות, אך יש לנו את היכולת לשנות את המחשבות על המציאות כך שהן יתאימו למציאות הקיימת. וכאן טמון האושר וכאן טמון המפתח לשחרור מסבל.
הסבל נמצא רק בראש של כל אחד ואחת מאיתנו. הוא לא באמת קיים! באמצעות טכניקה פשוטה אותה למדתי מביירון קייטי בבית הספר שלה של העבודה, בחו"ל.
ראיתי כיצד חיי משתנים לנגד עיני כשאני חוקרת את המחשבות שלי שגורמות לי למתח, לתסכול ואף לכאב, מחליפה אותן במחשבות אחרות התואמות את המציאות הקיימת, ואז אני חווה שחרור, חופש והמון הומור!
בדרך הזאת יכולתי לראות כיצד כל שיפוט שלנו כלפי האחר יושב על שיפוט מאד כואב שיש לנו כלפי עצמנו. וריפוי הפצע העצמי של הביקורת העצמית מרפא את הקשר עם האחר – עם בן הזוג, הילדים, הסובב.
כיום יש לי כלי אותו אני מלמדת שמסייע להפיג את המתח שבחיים ולהתאים את המחשבות למה שיש ולא את מה שיש למחשבות – בעלי כבר לא צריך, ילדי גם הם לא חייבים, אמא שלי לא מוכרחה, וגם אני לא חייבת לעשות, אני מוצאת את עצמי חייה ואומרת תודה על מה שיש, כי זה מה שיש.
את כל אלה אני מלמדת בקורס שלי שנקרא לאהוב את מה שיש.
אלה שני הכלים העיקריים אותם אני מפיצה באהבה ובאמונה.
ומכאן אל העכשיו ואל העתיד.
האמת היא ש"גשר לנוגה" נולד, התהווה עוד לפני שממש הספקתי לקלוט שהוא קם. באיזשהו מקום אני מרגישה שפתאום קם אדם בבוקר ומרגיש שהוא עם ומתחיל ללכת.
פתאום נולד הצורך להקים מבנה שיכיל כמות גדולה יותר של אנשים, פתאום קם הצורך, ליצור את המרכז הזה, פתאום הוא מתחיל לפעול, פתאום.
ואם מדברים על המחוזות שמעבר להגיון אז כתוב לי בתאריך הלידה, עכשיו בשנות החמישים לחיי, הקמת מבנה, התחלה חדשה קרוב לבית.
בית.
ילדים.
עומר.
עומר (לא הראתי לך את הקטע הזה שכתבתי כדי שלא תצנזר אותו..)
זה לגמרי לא ברור ולגמרי לא מובן מאליו שהצטרפת לחזון, שהייתה מוכן להשקיע את מה שהמשפחה השקיעה בהקמת "גשר לנוגה". אני מודה לך על התמיכה והאהבה ללא תנאי שאתה מעניק לי. מודה לך על היכולת שלך לארגן את הבלגן שבראש שלי לתוכנית עבודה, להגהות ולביקורת בונה, למרות שלפעמים אתה חוטף על הביקורת ממני....
פגשת אותי בבית ספר שדה עין גדי – מורה חיילת, פרח במדבר. לא שמעת לאזהרות האומרות כל קוץ, פרח במדבר... ואכן כשיצאנו מהמדבר אל הארץ הנושבת, גילית כמה קוצים יש לי בתחת, ועד כמה אני זקוקה לתנועה, לשינוי ולחזון שלמען הגשמתו אני כל כולי בו.
רוצה להודות לך על הסבלנות ועל יכולת ההכלה.
ומה הייתי רוצה שיקרה ב"גשר לנוגה"
מתוך החיים שלי ראיתי את האושר ואת השלווה, את ההגיון ואת המשמעות כשהתחברתי למרכז הפנימי שבי.
ראיתי כיצד ניתן באמצעות עוצמה פנימית להתעלות מעל חיי היום יום ולהזרים להם איזון.
ברור לי שיותר ויותר אנשים מתחברים עכשיו, ויתחברו בעתיד לתובנה שיש משמעות הרבה יותר רחבה לחיים שלהם.
אני רואה את "גשר לנוגה" כגשר אל האור. האור הפנימי הזורח בכל אחד מאיתנו.
הייתי רוצה לראות את גשר לנוגה מאיר את העמק באור נגוהות, באור של משמעות, באור של צמיחה.
אני רואה את המקום כבית התורם והמסייע לאנשים בדרך,
אני רואה את המקום כבית למטפלים המגיעים מכל תחומי הטיפול ומכל הארץ ומעניקים לאנשים מזור, מזון רוחני ויכולת לחיות חיים איכותיים ושלמים יותר.
כבר מחר אילנה רמון תעביר מפגש הכרות לחובבות תנועה ועבודה על הנפש דרך הגוף, הקורס שלה נקרא הריקוד הפנימי.
אני רוצה לציין שערבי המבוא, ערבי ההכרות הם בחינם כך שאני מזמינה אתכם לחוות את הטעימה, להיפתח ולשמוע.
בתוכניה מגוון רחב של קורסים שחלקם עברתי כתלמידה ומתוך ההעצמה שחוויתי שמחה אני לפתוח אותם בפניכם, קורס נומרולוגיה קבלית עם רמי אלבז כלי מדהים המסייע להכיר את האדם ולכוון אותו בדרכו המקצועית והאישית.
רמי וכל מטפל/מורה יוכלו להגיע לייעוצים אישיים, כך שמי שרוצה מוזמן לפנות ונתאם פגישה.
כבר עכשיו חוה שלויקי מטפלת באופן קבוע במקום בשיטת אלכסנדר (טיפול בבעיות גב יציבה ושחרור כאבים שונים) ומשלבת בטיפול את הביואורגונומי.
יוסי יוסף לוי ילמד תיקשור. חיבור אל האינטואיציה הפנימית, ויכולת תקשורת עם העולם שמעבר.
גם אילנה כהן תעביר קורס תיקשור דרך כתיבה אינטואיטיבית ותרגילים נוספים. באילנה אני נעזרת כשאני רוצה לקבל הנחיות טיפול חדשות מרפי רוזן. הטיפול בשתלטנים אידאולוגים (בוגרי הביואורגונומי יודעים על מה מדובר) הגיע מרפי זכרונו לברכה דרך אילנה.
תקשורת של אהבה – על פי ביירון קייטי תעביר טל נסיה כהן. למי שאין "זמן" לקורס מתמשך יוכל לחוות סוף שבוע חוויתי עם אחת מהמנחות הבכירות בשיטה.
ביאנקה קליגר, תעביר סדנה בשיטת בייטס לשיפור הראיה באמצעות תרגילי עיניים, וסדנה של ציורי מאנדאלות.
חמד מידן תעביר סדנת לשימוש בקלפי הקסם, וסדנה להליכה אינסופית שבאמצעותה ניתן להשתמש בתנועה לפתרון קונפליקטים, לפיתוח אינטואיציה, לשיפור מיומנויות זיכרון ועוד.
הניה כהן פיתחה שיטה מאד מיוחדת לטיפול בבעיות קשב וריכוז וללימוד דיסלקטים קריאה וכתיבה. היא לימדה את השיטה בגרמניה במהלך 30 השנים האחרונות. ברצוננו לפתוח כאן ב"גשר לנוגה" מרכז למורים ולמטפלים שילמדו את השיטה ויפיצו אותה ברחבי הארץ ובכך ישימו קץ לסבל הרב שבו חווים הדיסלקטים את חווית בית הספר.
וכמובן אני אלמד ב"גשר לנוגה". השבוע נפתח קורס ביואורגונומי ובשבוע הבא אפתח קורס של לאהוב את מה שיש.
תודה אישית וחיבוק מכל הלב לכל אחד מכם שבא לחגוג איתנו את ההתחלה החדשה, אני יודעת שחלקכם עשו נסיעה ארוכה מאד כדי להגיע!
אני רוצה גם להודות לדורית בר שהיא ועומר מנסים לאלף את הסוררת ולעשות סדר בכל המהומה שכאן. דורית את בחזית העשייה, מפנה אותי לעשות את מה שאני כל כך אוהבת שהוא ההוראה – תודה תודה
ועוד תודה אישית לחברי גשר כקיבוץ ולחברים האישיים שלנו. תודה על הפירגון.
אני מאחלת לכם ולי שהמרכז הזה יהיה לכולנו גשר למחוזות של אושר הגשמה וסיפוק עצמי,
ולכל האורחים שתמצאו כאן בית לגוף ולנשמה.
ואצטט משירה של נעמי שמר:
אם בשער יש אורח
שנחת מעבר ים
מה נציע לאורח
בבואו משם?
שב איתנו, זה הבית
תריס פתוח למדבר
שב איתנו כבן בית
לא כהלך זר.
אני מזמינה את האיש שאיתי עומר ואת השכן שלנו המקסים גל כרמי לשיר את שירה של נעמי שמר – האורח.
מעילם גזית (בן 24) - ברכה לפתיחת "גשר לנוגה"
אמא, זה יפה לראות מישהו מהצד מתפתח,
ואני חושב שההתפתחות שלך היום מגיעה לנקודת שיא.
אם נלך קצת אחורה, נקודת ההתחלה של כל זה הייתה מהבסיס, מהמשפחה, מנועה ומהמאבק על חייה, משם התחלת.
לא תמיד יודעים להסתכל מנקודת זמן של ההווה על דבר קשה כמתנה,
אבל זה מה שהיה שם, מתנה, סימן, הזדמנות שאמרה "בואי נוגה, בואי תיבחרי לעזוב את הפחד, לעזוב את הכאב, לעזוב את הדאגה, ובואי תבחרי באור ובאהבה, וזאת הייתה הבחירה שלך ללכת בדרך אחרת.
בדרך הזאת מישהו אחד היה עמוד הטווח הגדול והיציב ביותר הלו הוא אבא.
הוא מי שדאג להשאיר אותך עם 2 רגלים על הקרקע, שזה מה שמייחד אותך: הרוח והחיבור מצד אחד, והרגליים על הקרקע והפרקטיות מצד שני.
הבחירה שלך היא בעצם הבחירה שלנו המשפחה: עומר, נעה, עילם, רות וסבתא טיניקה.
כולנו בחרנו איתך ללכת אל האור, ואני אגיד לכם משהו שאתם בטח יודעים, זה כיף גדול!!!!!!
תחושה של שליטה בחיים שלך, בבחירות שלך, ועל זה אנו מודים לך מאד. מה שנותר לנו זה לאחל לך שמנקודה זו תמשיכי ותאירי אור בחייהם של עוד ועוד אנשים, כי לשם כך הגעת לעולם, והכי חשוב שלא תשכחי שאור מאיר החוצה רק אם הוא בה בוער מבפנים,
וחומר הבעירה היחיד שקיים זה אבא והמשפחה.
בהצלחה ובאהבה גדולה – עילם וכל המשפחה!
הקדמה לדברים שנאמרו במהלך הטקס
דברי פתיחה-עומר גזית
שלום וערב טוב לכל האורחים שהגיעו מקרוב ומרחוק לחוג איתנו את פתיחתו של מרכז "גשר לנוגה".
הייתי רוצה קודם-כל לפתוח במספר מילים אישיות לאשתי כדי להיות מכוסה מכוון זה, מכוון שקבלתי פטור מכתיבת ברכה, אבל בכל זאת, בלי תפקיד כלשהו הרי אי-אפשר, אז הנחיית הערב נפלה בחלקי. נוגה לגבי הערב הזה חשוב שתדעי קודם-כל שלא מדובר על יום-הולדת ה-50 שלך שתוכנן לאמצע חודש יולי 2006 ומלחמת לבנון השנייה מנעה את החגיגה. יחד עם זאת הוזמנו לערב זה רבים ממשפחתך חברים, תלמידים ואוהביך באשר הם, אז קחי את הערב כמתנה.
רוצה לברך אותך בהמון הצלחה, המשך הליכה בדרכך שמביאה לאנשים אהבה, התייחסות אישית ועזרה לרוצים לחוות שינויים מהותיים וחיוביים בחייהם. כה לחי!
מתכבד להזמין את נוגה גזית לשאת את דבריה.
שיר – האורח, נעמי שמר (שרים גל כרמי ועומר גזית)
הקדמה לברכת שרה בן-חורין – מנהלת הקהילה של גשר
גשר לנוגה התחיל מאיזו מחשבה שהמקום בו נוגה העבירה את הסדנאות שלה קטן מלהכיל את האנשים לקורסים השונים
חוה שלויקי שותפתה למקום הקודם בו נערכו הסדנאות, היא זו שהציעה את הכולבו הישן כמבנה לסדנאות.
יש מי שבודק על פני הארץ אם המקום מתאים, נוגה בודקת את ההתאמה בשמים ובעזרתם של חבריה הטובים יוסי יוסף לוי, מזל עמנואל ופאני בניזרי וכמובן העפעוף, המקום הזה נבחר כראוי וכמבורך.
וכאן נכנסת לתמונה שרה בן חורין – מנהלת הקהילה של גשר.
עם פנייתנו אליה היא התלהבה והריצה את הפרויקט על כל היבטו החברתיים ומקצועיים. בהזדמנות זאת ברצוננו לומר לשרה תודה מקרב הלב, וגם לענת לביא שעד ששתיהן נכנסו לפעולה הפיכת הכולבו הישן למרכז להעצמה אישית היה נראה כאבן שאין לה הופכין, כפרויקט שיישאר בגדר של חלום!
לענת לביא, יש לך יכולת נפלאה לממש חלומות. יש לוכדי חלומות ואת מביאה חלומות לידי מימוש! בהזדמנות זאת גם תודה על הפקת האירוע, הבישול האפייה הסידור מה לא?
הקדמה לברכה של פרח נלקין מעצבת המבנה
את פרח נלקין משרונה, נוגה פגשה בקורס נומרולוגיה, הקשר חודש ב"מקרה", ופרח ושי הפכו לחברים. בשלב ההתלבטות אם לשפץ או לא, נוגה לקחה את פרח לביקור בכולבו – והיא אמרה אני מתכננת לך את שיפוץ המבנה. ידיה האמונות, תבונתה המעשית והרוחנית הביאו לשילוב נפלא בין המקום שנוגה ראתה בחלום לבין המציאות שקרמה עור וגידים. בהזדמנות זאת תודה מיוחדת לשמעון וארז עזר קבלני השיפוץ הנפלאים שבזמן כה קצר הפכו את החורבה למבנה יפיפה ואיכותי. ליצחקי הלר על כל מסמר קטן שהלביש את המבנה בידיו האמונות. למרדכי לביא, יוסי ארגמן מאיר ורות גודיס שגילו רצון טוב ועזרה בדרך. ולריקה רחמים וצוות הנוי על הטיפוח של הסביבה.
שיר בגלל הרוח - שרים עומר גזית וגל כרמי
הקדמה לברכה של עילם גזית
עילם בא לעולם, קרוב לשנה לאחר שהתבשרנו כי נעה היא משותקת מוחין. היה ברור לנו שאנו רוצים לגדל אותה בסביבה של אחים, שיציקו לה ויריבו איתה, כמו שמשפחה צריכה להיות. בא לעולם שומר ראש במשקל 4.400 ק"ג. כמה גדול, כמה גבוה (2 מטר גובה היום), הגוף הזה לא גדול מספיק כדי להכיל את הנשמה שבו.
בין עילם לאמא שלו יש קשר מאד מיוחד. בשנת הבר מצווה שלו הוא השתתף בקורס רייקי יחד עם נוגה. לטענתה של נוגה הוא הסמן הימני שלה. ובצמתים, התלבטויות יש לו תמיד את ההערה והחיזוק הנכון.
הקדמה לברכה של דינה אור (ברכה ששולבה במופע בידור מעולה)
כתבה נוגה
ב- 28.7.07 כלומר כמעט לפני שנה, כתבתי לדינה אור את הפתק הבא במהלך בית הספר לעבודה של ביירון קייטי בחו"ל בו נפגשנו לראשונה:
יצאתי מהעבודה איתך עם בטן מסתובבת,
רוצה להודות לך כי בגלל שהעולם הוא ידידותי
הוא יצר שותפות בייננו!
אני שיקפתי לך משהו שלא רצית לראות בעצמך, (אולי זאת לא האמת..)
ואת שיקפת לי את חוסר העקביות שלי ואת הפחד שלי מנוקשות.
יש לי על מה לעבוד,
ואני מודה לך שזימנת לי את זה!
נוגה
ואכן, גיליתי עד כמה העולם הוא ידידותי וכמה הגיון היה בכך שהוא הפגיש בין שתינו.
ההכרות הפכה לחברות מופלאה
גילתי באישה הזאת רגישות, שנינות, אהבה לאדם ורצון גדול מאד לרפא באמצעות ההומור והצחוק.
כבוד הוא לי להזמין את דינה ל...
אין לי שליטה על הפה שלה כך שאני לא יודעת מה הולך לצאת פה...
והתגובות שהחלו להגיע.....
נוגה-את מבורכת ב"ים של אור ואהבה"!
גם אני רוצה להיות בין מבריך... המון נאמר אתמול ואולי אחזור על דברי אחרים ,אבל זה מה שיש בליבי עליך.
כשמך כן את. מפזרת נוגהות לכל עבר ויודעת להכיל את ההד החוזר מאלפי מוקיריך .
צומחת ומצמיחה את כל הסובב אותך.
יש לך משפחה מדהימה. ועכשיו ברור לי מאין את "נטענת" כדי למלא את שלחותך.
ערב-הפתיחה הנפלא היה דוגמא חייה לכך שמה שאתה מקרין ומביע -חוזר ומגדיל אותך,
או לחילופין עשוי למוטט אותך בהתאם לבחירת השפה בה אתה משתמש......
אני מרגישה שאת ה"פנס הראשוני" שמאיר עלינו כדי שנבין שגם אנחנו אור (כל אחד הוא אור קטן,
וכולנו אור איתן)......... זה קצת פלצני אבל ירד לי אסימון ואני מקווה להטמיא זאת לחיי.
ולעצם העיניין, הנאום שלך היה מרגש וקולע . הכל היה בטוב טעם. ערב מהנה מלא תוכן.
קצת מכל הדברים הנפלאים שבחיים :מילה-שיר-הומור-ותוכן לקיבה
ומעל הכל "היתד"-הבית שלתוכו יצקת הכל, ובתוכו "את" על כל המשתמע מכך: אור אהבה ואנושיות!!!
את מבורכת וכך יהיה גם הלאה!!!!
אסתי ל. - מרחביה
*************************
גברת גשר יקרה
אוהבת אותך המון!!! ושמחה כ"כ שלא החמצתי את אתמול.
היה מרגש, מקסים, בטוב טעם ועושה חשק...
הארגון, דינה אור, המקום, בעלך טוב הלב והחייכן, האנשים - מקסים מקסים.
לא הפסקתי לחייך מרגע ההגעה ועד הפרידה.
ועכשיו מודי מבין היטב למה אני מתכוונת ב "היא משהו מיוחד"..
אוהבת המון ומאחלת בהצלחה מרובה.
האם יש אפשרויות לינה בגשר במקרה ומגיעים לסוף שבוע למטרות לימוד?
נשיקות וחיבוק,
איריס.
